שש שנים עברו על... חופשי מלימודים... שש שנים ובשביעית... שלום כיתה א'... סוף תקופת הגן, הילד כבר בן שש, באחד בספטמבר הוא יצעד יחד עמכם לבית הספר- שלום לילדים, שלום למורה, האם שלום גם להורים?

לתחושת השמחה כי הילד כבר בוגר ומוכן להתחיל את לימודיו הסדירים בית הספר, מתלווה לעיתים קרובות גם תחושת חרדה מפני הבאות. החרדה נובעת ממספר גורמים שחלקם לא מודע, וחלקם מבוסס על מידע לא מדויק ממקורות לא מהימנים.

ממה חוששים ההורים?

החשש שעליו מרבית ההורים מצהירים במודע הוא החשש מפני האלימות- ההורים חוששים כי ילדם ייחשף לאלימות, ולא יהיה מי שיגן עליו בבית הספר הגדול, שבו יש הרבה מאוד ילדים גדולים וחזקים יותר מילדם הפעוט.

חשש לא מודע ולא מוצהר אחר, הוא הדעה כי בית הספר מעמיד את ההורות שלכם במבחן. לא מעט הורים חוששים להיכשל במבחן זה: המורים עלולים לומר שהילד לא מספיק מוכשר, שהוא לא עובד מספיק קשה, שאתם לא עוזרים לו מספיק בבית, שהוא מכה, מעליב, מופנם, ביישן, לא יודע להסתדר עם חברים, לא מכין שיעורי בית, מתחצף ועוד. יש הורים החוששים כי ילדם יכשל בלימודים- הם תופסים את בית הספר כמקום שבו יבחנו את בנם באור אובייקטיבי, וידרגו אותו נמוך על גבי סולם ההישגים הלימודיים. לעיתים קרובות החשש נובע מהזיכרון הצורב של הכישלון שלהם בלימודים (ומי מאיתנו לא נכשל פה ושם במבחן, בהכתבה או במקצוע שהיה לו קשה במיוחד?).

יש הורים החוששים כי לילדם לא יהיו חברים, כי כל החברים מהגן/מהבניין ישובצו בכיתה אחרת, ודווקא הוא ישובץ עם ילד אחד שאף פעם לא סבל, או עם הילד הכי אלים/מוזר/שונה שהיה בגן..... לא אמשיך למנות את כל החששות של ההורים, אך ברור לכולנו כי חששות אלו מועברים לילדים, חלקם הגדול באופן לא מודע. והנה לפנינו הורה חרד וילד חרד, וברור לכל כי נתוני פתיחה אלו מקשים מאוד על הכניסה והקליטה של הילד בבית הספר.

מאז מה עושים?

נרגעים בכל דרך המקובלת עליכם. אחת הדרכים שעוזרות להירגע היא איסוף מידע: אפשר לשאול שאלות את צוות בית הספר, את ההורים של הילדים הבוגרים בבית הספר, אפשר ללכת למפגשי הורים בנושא "הכנת ההורים לכניסת הילד לבית הספר", או לייעוץ אישי בנושא המטריד במיוחד. אך אם הילד אינו שונה מרוב הילדים, ואם אף אחד מצוות הגן, או איש מקצוע אחר, לא ניסה לשכנע אתכם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן, קרוב לוודאי שהוא בשל ויצליח להתמודד עם המשימה בגבורה, כפי שעשו אלפי ילדים לפניו. נסו גם להיזכר בילדותכם ולהודות כי בסך הכל לא מעט רגעים זכורים לכם לטובה מבית הספר, ולעיתים קרובות אתם אפילו מתרפקים על התקופה בחום ובגעגועים רבים. מתי מאז תקופת בית הספר היו לכם חודשיים תמימים של חופשה, שבה יכולתם לישון עד שעות הצהרים ולאחר לישון בלילות?

ומה בנוגע לילדים?

כפי שנאמר לעיל אם לא ניסו לשכנע אתכם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן, קרוב לוודאי שהילד בשל ויתמודד היטב עם המשימה ברמה הרגשית.

הנה כמה רעיונות שיסיעו לכם לצלוח את המריבות בשלום:

בטחון עצמי, סקרנות, יכולת לשליטה עצמית, יכולת לתקשר ויכולת לשיתוף פעולה עם הזולת. את מכלול התכונות הללו בניתם מרגע הלידה ועד עכשיו, ותמשיכו לבנות לאורך כל השנים. ילד בעל ביטחון עצמי הוא ילד שלא נעלב בקלות, מכיר בערכו, יודע שאמא ואבא אוהבים אותו מאוד והוא יקר להם.

ילד סקרן הוא ילד שיתעניין בחומר הנלמד בכיתה, יהיה עסוק בלמידה וביצירה ויחזור הביתה עשיר בידע ובחוכמה חדשה.

ילד בעל יכולת לשליטה עצמית, יכולת לתקשר, ויכולת לשתף פעולה עם הזולת יצליח לשלוט ביצריו, יחכה בסבלנות לתורו, יחכה בסבלנות עד שהמורה תפנה אליו, ישב על הכסא עד הצלצול, לא יכה בשעת כעס, יצליח לבטא במילים מה מכעיס אותו, או מה לא מתאים לו, ישתף פעולה בקבוצה עם חבר, גם אם הוא חברו הטוב ביותר, ועוד.

לסיכום: אם הילד בשל רגשית, אם לא המליצו לכם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן, נסו להיות רגועים ולהאמין בכוחותיו, לעודד אותו לקראת הבאות. חשוב שתאמרו לילד כי אתם גאים בו שהוא כבר בוגר והולך לבית הספר. הקפידו לשמור עם הילד על ערוץ פתוח, הבטיחו לו (וחשוב שגם תקיימו), שתמיד תשמחו לשמוע אותו, גם כאשר הסיפורים שלו יהיו פחות שמחים, ותמיד תעזרו לו לפתור את מצוקותיו - יחד עמו, ולא במקומו, וכן גם לחוות איתו רגעים שמחים ומלאי חוויות.

אז שיהיה בהצלחה, אם יש לכם שאלות נוספות או לבטים ייחודיים בנוגע לילד שלכם, אתם מוזמנים לקבוע שיחת ייעוץ אישית או להצטרף לקבוצת הורים, לדיון בשאלות המעסיקות אתכם.

טלפון נייד: 054-7657585
טלפון: 03-5405167
דואר אלקטרוני:OraRaber@GMAIL.COM

* האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ פרטני אלא סקירה כללית על הנושאים הנדונים בו בלבד. בכל מקרה פרטי יש לקבל ייעוץ פרטני לגבי יישום העקרונות הנדונים במאמר.